כחצות ליל קור סגרירי, אני נטול MVP
בתוכניות פרשנות קדמונית צפיתי עירני,
בא קשקוש סתום בדלת, קל כדפק יד
נחשלת -
יד חוששת - יד שואלת של אדם חוקר.
"זה כתב" - כה לחשתי - "זה כתב חמור סבר
זה כתב ולא יותר"
זכורני: ליל עצב. החרש סטיבן מיבב.
שמי, אמביד, לא משתרבב. נשמט מציוץ חיוור
ליל אין סוף, אין קץ לחבל - לא הועילו פרשנויות ההבל
השכיחני את האבל - את הצער הבוער -
את הפרס שנמוג כחלום עובר -
הלך לא לי - אלא לאחר.
.
וילונות הומים ברחש צקו לחש, הגו נחש -
ארגמן יריע משי נף אימתה בהסתר
להרגיע לב קודח אל עצמי בקול בוטח
שוב אמרתי "זה כתב. הלך לילה מאחר -
עיתונאי מחפש תגובה או הסבר
זהו, זה ולא יותר".
.
ופתחתי את הדלת בעודי מדבר:
אפלה. ולא יותר.
.
ובתהם רבה סקרתי, והחרשתי, והרהרתי
הרהורים שפה בן חלד מעולם עוד לא הרהר
אך האפלה נשברה סביבי, בזמן שהאדמה התייצבה תחתי,
והמילה היחידה אותה שמעתי - "MVP?"
את שם הפרס אני לחשתי, הד באופל השיבני
הד באופל, ולא יותר.
.
בעודי סוגר את דלת הוילה, שמא אורח לא קרוא יגיע
בא קוף ישיש כנצח, בא גבוה וקודר
בא יהיר כפרשן מקלט ללא פילטר
וטיפס לו, כמו מאלתר, במרכז גבי מתחפר
שמה נח - ולא יותר.
.
בעיניים בו דבקתי ומתוך עצבי צחקתי
על גאות פניו צחקתי והתלתי בו לאמר:
"פדחתו מקצת נקרחת, אך ליבו הוא לב של פחד,
אלופי מעמק שחת בו הליל שליט בכור
מה שמך בין שרי תופת, שם, באופל גיא עכור?"
ויאמר הקוף: "אין עוד דרור".
.
כה אמר - ברור שמעתי, ותמוה לו תמהתי,
אם כי טעם לא הבנתי - לא יכולתי עוד לפתור:
מי שמע כי יבואנה פרימט אל תוך ארמונו
על הסיבה שקוף טיפס על גבו צריך לשפוך אור
קוף מוזר, קודר כחושך, עז מראה, קדמון, ניעור
ואומר ששמו "אין עוד דרור".
.
אך לא זע, לא הניע, ואחרת לא הביע.
.
דם חקרתי והרהרתי, דם בזיו עיניו סקרתי
מבטו לעמקי נפש חדרני עד לבעור.
חזיונות ללא הביע. דמיונות ללא הגיע.
טלפוני לאט הפציע עם ציוץ נהור
הו, הפרס שלא הגיע וזרקתני לאחור
עד שלא אזכה - אין עוד דרור.
.
"הס! מה זה האוויר נדחס? בפילי הנני פשוט מנוחס,
על הגב ישתייר הקוף, כל עוד חושבים שאני בלוף.
בטח בתהליך עד הסוף, שעת הכושר תגיע לזכות ולזכור"
סח הקוף "אין עוד דרור"
.
בעבודה קשה דבקתי, ומתוך עצביי שיחקתי
וכעבור שנה עברתי, את הפרס הנחשק לקחתי
ונשענתי, נלאה רוח, לקטיפת כריו לנוח,
מה יוכל הקוף עכשיו לסוח?
שאלתיו, צמא לפתור, והוא רק משפט אחד יאזור:
"אין עוד דרור".
.
"צא ולך שטן", רעמתי בחרון אפי וקמתי,
"שוב לסער, שוב לתופת - שם יאה לך מדור!"
רד מגבי הדואב, רד מגבי ואל תתיישב
אל ביתי פרצת לפתע והבאת בו מגור,
אל תפריע - צא. עזבני עם פרסי והדרור"
ויקרא: "אין עוד דרור".
.
ונשאר, נשאר נטוע - לא ינוע, לא יזוע
לא יסור מגבי המיוזע, ולנצח לא ימור,
ומבט עיניו מביע חלומות שטן מריע
כשטייטום פתאום מפציע ומטיר יובל סקור
ונפשי כלואה לנצח בחור הפלייאוף השחור
ולא תקום - אין עוד דרור.
.