מודרציה מודרנית
מזמן לא כתבתי, אז בואו נתבונן ביחד על הפלטפורמה בה בחרתי לכתוב
זה היה תהליך נורא נורא ארוך לבחור פלטפורמה חדשה לכתוב בה, ולא ידעתי שהבחירה הזו עומדת להיות בחירה בצד במלחמות מדיה מוזרות במיוחד. זה היה כשמאסק רק השתלט על טוויטר ועוד לא ידענו בדיוק איזו צורה של גרוע הוא יהיה. ואני חייב להודות, הסיפור של הבחירה לא כזה מרתק כמו שהוא פשוט עניין של פלטפורמה ישנה שכתבתי בה שהלכה והתדרדרה ולבדוק איפה כמה אנשים מעניינים שעקבתי אחריהם כותבים. בחיים לא שמעתי על סאבסטק, אבל זה נראה כמו מקום שעושה את העבודה.
או אז גיליתי שעוד אנשים משתמשים בסאבסטק, אפילו כמה מכותבי הכדורסל המעניינים ביותר. הם אפילו השתמשו בסאבסטק במשך זמן רב ויצרו לעצמם קהילות קטנות ונחמדות. זה הרגיש כמו טמבלר של פעם רק בלי ה-furries.
סאבסטק לא מוכר כמו טוויטר או טמבלר, אבל הוא קיבל פרסום חינם שבוע שעבר כש, נראה כאילו משום מקום, אילון מאסק הכריז מלחמה עליו. טוויטר עשתה פרל הארבור על אתר, שעד כמה שכולנו ידענו, לא היה יריב בשום צורה. סאבסטק היו צריכים את טוויטר הרבה יותר מהמצב ההפוך, והם ממש לא רבו על אותו נתח.
אז… זה לא היה נכון. ההחרמה של סאבסטק על ידי טוויטר הייתה מאפיין טוב של עוד אחד מההתקפים הילדותיים של מאסק: היא התחילה עם איסור על לינקים לסאבסטק, אחר כך ביטלה את האיסור אבל סגרה את התגובות והלייקים לציוצים עם לינקים, ואז אפשרה את כל הנ”ל אבל סימנה ציוצים עם לינקים לסאבסטק כזדוניים ואסרה לחפש את המילה הנוראית סאבסטק.
על פניו זה נראה שמאסק חטף טנטרום כשגילה שסאבסטק באמצע בניית חיקוי לטוויטר. רשת חברתית שתצמח על העמודים של סאבסטק. פרויקט סודי, כמו עיר שלמה שנבנית בשרידי רכבת תחתית ישנה מתחת לעיר קטנה קיימת. משתמשי האתר בכלל לא יצטרכו להירשם לפרויקט החדש. הם כבר רשומים מתוקף היותם חלק מהאתר. הם פשוט לא ידעו את זה.
מי שכבר מכיר את ה…אמוציות של מאסק בטח כבר ניחש את התגובה שלו לחדשות האלו. ראינו מה הוא עשה ל-NPR לאחרונה, כשהחליט להוסיף הערה זדונית לכל ציוץ שלהם בטוויטר. ידוע שהוא שונא שאנשים נכנסים לאתרים אחרים מטוויטר והחלום שלו הוא גן נעול. אלא ש… זה לא מה שקרה. הסיבה, כרגיל עם מאסק, היא הרבה יותר טיפשית וקטנונית ממה שחשבנו.
זו הייתה מתקפה אישית של אילון מאסק כנגד עיתונאי המחמד שלו, האיגור לפרנקנשטיין שהוא, מאט טאיבי, שהשפיל את עצמו בשידור בתוכנית של מהדי חסאן. טאיבי לא הצליח להגן על מה שנקרא “הטוויטר פיילז” שמאסק פירסם דרכו והן הוצגו באותה תוכנית בעיקר כתקיפה אישית מאורגנת היטב של מאסק נגד יריבים אישיים שלו. טאיבי הרוויח את עיקר כספו מרישומים לסאבסטק, אז פגיעה בהם שווה פגיעה אישית בו.
הרשת החדשה של סאבסאק בסופו של דבר עלתה, היא כאן, היא נקראת Notes והיא מתכננת להישאר. וכן, היא פשוט חיקוי של טוויטר. ריטוויט נקרא ריסטאק, אבל זה בדיוק אותו דבר עם איפור מכוער. אנשי טוויטר שמחפשים מקום חדש לתקשר דרכו החלו לבדוק את המים החדשים נטולי מושק מאסק. סופרים מוכרים כמו מרגרט אטווד וג’ון בירמינגהאם קפצו לבקר. כל מיני מאוכזבי מסטודון המסורבל מנסים מקום חדש, ומגלים שהאווירה פה די רגועה.
אבל הרגיעה הזו היא אולי רק הרגיעה שלפני הסערה. כי משהו אחר גם מגיע לסאבסטק. יש פה מורלוקים שחיים ברכבת התחתית. הם יושבים, מחכים בצללים, ועכשיו כשהשלשלאות הוסרו, הם מתכננים לקפוץ אל האור.
לסאבסטק, אתם מבינים, יש בעיה של נאצים. כמו כמעט כל רשת חברתית בתחילת דרכה, ראשיה הם ליברטריאנים מהסוג התמים שנוטים לחופש ביטוי בכל מחיר כקיר תומך לאופי שלהם לא משנה כמה זה מזיק או לא פרקטי.
הדברים היחידים שאסורים על פי סאבסטק: איסור על פורנוגרפיה ואיסור על איום פיזי אמין. מה שיוצא שילוב שחושף תגלית מעניינת לגבי החברה הדמוקרטית המערבית שלנו ששני הדברים שהם טאבו חמור בל יעבר בה הם רצח וחזה נשי.
כל ספינה, מבריקה ככל שתהיה, כשהיא שוחה תחת הדגל הזה במים כאלו הולכת לחטוף barnacles. אותם סרטנים קטנים שדואגים שלא יהיו לנו דברים טובים יותר. כמו בכל מקום שמאפשר “חופש ביטוי” בכל מחיר, הגיעו לפה האנשים הכי גרועים שאפשר. מאינסלים קטנים ועד מפלצות נאציות גדולות. ואני באמת מתכוון מפלצות נאציות. מגפיים צבאיות על רצפה מצוחצחת, כובעים אדומים בחנות אלכוהול, לבבות טהורים בליל בדולח, אנשים שמחפשים לפיד להדליק.
ה-ADL חשפו כמה מהם לאחרונה. פוסטים שנעים בין מיסאינפורמציה שיכולה להזיק ועד לעליונות לבנה טהורה, חלקם עם מאות ואפילו אלפי עוקבים, מוצאים לעצמם בית בסאבסטק.
מה שאומר שאני חולק פלטפורמה עם נאצים. מגיע לי אחרי שברחתי מאינסלים.
הדעה שלי לגבי חלוקת פלטפורמה עם לא רק נאצים, גם QAnon, משפיעני מתנגדי חיסונים, אינסלים בעצמם ורוג’ר סטון היא רק מעט ניואנסית. פלטפורמת בלוגים שדורשת הרשמה שונה היא שונה מאשר רשת חברתית מבוססת אלגוריתם או אתר עם תגובות שבו מי שמגיב יותר נראה יותר. כי אני לא חייב לראות מה שאחרים כותבים. אני לא עד כדי כך חולק איתם את אותה פלטפורמה כי אין לנו באמת שום מגע. במצב כזה, ורק במצב כזה, אפשר להתחמק מהאחריות כשאתה נותן להם במה בשרתים שלך אם עושים מה שמאסק מסרב לעשות - לסרב ליצור מגע איתם, לסרב לתת להם תמיכה, ולקוות שבאמת יש אמת באמירה שאור חזק מעלים את החושך.
כל זה הולך לעזאזל ברגע שהופכים את הפלטפורמה על ראשה ומדביקים לה רשת חברתית מבוססת אלגוריתם (או מקום תגובות אחד ויחיד לכולם).
בחודשים הקרובים כולם יראו את הגרמלינים יוצאים מהחורים שלהם ומופיעים בתגובות של כולם (פה יש לי יתרון ככותב עברית בפלטפורמה שכמעט כולה על טהרת האנגלית), שזו בדיוק הסיבה שהרבה אנשים עוזבים את טוויטר. וכשזה יקרה, בסאבסטק יצטרכו לעשות כמה בחירות קשות. ראיון עם אחד מהיוצרים של האתר מסתובב כרגע בעולם ומאיר אור לא חיובי על הכיוון של האתר. בעיקר הסירוב שלו לענות על שאלות בנוגע למודרציה והתחמקות מוחלטת מהשאלה אם בכלל תהיה מודרציה.
עכשיו זה התור של סאבסטק. זה האתגר שלהם, והמבחן האמיתי יגיע כשהכותבים הכבדים של העולם יעברו לכאן כשיבינו שיש כאן סיכוי לכסף ופתאום ניק פואנטס יופיע ויקרא להם סויה. כי על זה הכל קם ונופל בסופו של דבר. אפשר לדבר הרבה על אידיאלים של חופש, ואפשר גם לכתוב אותם על המצבה של הרשת החברתית הצעירה שלך.
אז… פעם הבאה אולי אכתוב על משהו קליל יותר, ומאה אחוז בלי מאסק. מה אתם אומרים? מה יש לי ברשימת הפוסטים המתוכננת? אה, להקת פופ שוודית חמודה מהניינטיז. זה לא יכול להיות רע. יאללה, נלך על זה. סתם פוסט על להקת פופ שוודית.
ונאצים.
לך לעזאזל Ljos.